תרגול קשיח ותרגול רך

תרגול קשיח ותרגול רך מאת יאו-שין שאקייה, ראש מסדר הצ'אן של סו-יון.

yaoxin2.jpgמסורת הצ'אן שלנו מעודנת ביותר. ספק גדול הוא כמובן חלק חיוני, ואני מעדיף לקרוא לו ספק אקסיסטנציאלי או מח-הספק (כמו מח-עצם) כדי לבטא את הצורך המוחלט הזה, הרצון הבוער לדעת. אך מה שמעניין בעיניי זהו ההבדל שמרבים לציין בין תרגול רך לתרגול קשיח. תרגול רך הוא התרגול היומיומי בתוך העולם, זוהי תשומת לב ופעולה עדינה. תרגול קשיח תואם לתרגול במפלט (רטריט), תרגול אקסיסטנציאלי, וזהו הזמן שמקדישים במיוחד לדחף האקסיסטנציאלי ההוא, זהו הזמן לפיתוח הספק הגדול. כל שנייה מכוונת לשורש של הידיעה, כך אהבה מורתי הזקנה לקרוא לזה. אך אין אדם מתרגל במפלט כשאין בזה צורך. על בסיס ההבחנה הזו, אנחנו מדגישים את ההבדל הגדול בין יום של תרגול ויום של רטריט. באחד זה בסדר לפטפט בהפסקות עם חברים לדרך, ובשני אין הפסקות כלל וכלל!

מתווה התרגול מפי הפטריארך הראשון בודהידהרמה, מייסד הצ'אן.

בודהידהרמה הוא המייסד האגדי של אסכולת הצ'אן בסין. על פי האגדה, בודהידהרמה, בדומה לבודהה שקייאמוני, היה נסיך שעזב את חיי הנוחיות והפוליטיקה לטובת החיפוש אחר האמת המוחלטת והחופש האולטימטיבי. הוא למד ממורתו פרז'נהטארה בהודו, וממנה קיבל את תמסורת האסכולה שמעבר למילים, ואז עשה את דרכו לסין כדי להפיץ את תורת ההארה  שם. אחרי מפגש עם הקיסר וו שהותיר את הקיסר מוכה אלם, ישב במהרה ובהה בקיר במשך תשע שנים. כשלימד, הוא הותיר אחריו מתווה לתרגול, הכולל את כל מה שהמתרגל הכנה צריך כדי לדרוך על הדרך, וכדי לצעוד בה עד סופה.

Bodhidharma-wall.jpg

מתווה לתרגול

מסלולים רבים מובילים לדרך, אך באופן בסיסי יש רק שניים: תבונה ותרגול. להיכנס דרך התבונה משמע להגשים את המהות דרך הנחיה ולימוד, ולהאמין שכל היצורים החיים חולקים את אותו הטבע האמתי, דבר שאינו גלוי כיוון שהוא אפוף בתחושה ובאשליה. אלו שמפנים את עורפם לאשליה לטובת חזרה למציאות, אשר עושים מדיטציה על קירות, על היעדרות העצמי והאחר, על האחדות של בני תמותה וקדושים, ושנותרים בלתי מושפעים אפילו מכתבי קודש, אזי הם הינם בהסכמה מוחלטת שבשתיקה עם התבונה. ללא תזוזה, ללא מאמץ, הם נכנסים, כך אנו אומרים, דרך התבונה.

להיכנס דרך התרגול מתייחס לארבעה תרגולים מקיפים: לשאת אי-צדק, להסתגל לנסיבות, לא לחפש דבר, ולתרגל את הדהרמה.bodhidharma3

ראשית, לשאת אי-צדק. כשאלו שמחפשים את הדרך נתקלים במצוקה, עליהם לחשוב לעצמם, "באינספור עידנים שחלפו, סטיתי מן המהותי לטובת השולי ושוטטתי בכל סוגי הקיום, בעוד לעיתים קרובות כעסתי ללא סיבה והייתי אשם בעבירות רבות מספור. עכשיו, למרות שאינני עושה אף לא טעות אחת, אני נענש ע"י עברי. לא אלים ולא בני אדם יכולים לחזות מתי מעשה מרושע יישא את פירותיו. אני מקבל את זה בלב פתוח וללא תלונה על חוסר צדק. הכתבים אומרים 'כשאתה נתקל במצוקה אל תכעס, כי הרי זה הגיוני.'" עם הבנה שכזאת, אתה נמצא בהרמוניה עם התבונה. ועל ידי נשיאת אי-צדק אתה ניכנס לדרך.

שנית, להסתגל לנסיבות. כבני תמותה, אנו נשלטים על ידי נסיבות, לא על ידי עצמינו. כל הסבל והאושר שאנו חווים תלוי בנסיבות. אם יקרה ונתברך בפרס גדול, כמו תהילה או עושר, אז זהו פרי של זרע ששתלנו בעבר. כשהנסיבות משתנות, זה נגמר. למה להתענג בקיומו? אך בזמן שהצלחות וכישלונות תלויים בנסיבות, התודעה אינה זורחת או שוקעת. מי שלא נידף ברוח האושר, בדממה הולך בדרך.

שלישית, לא לחפש דבר. אנשי העולם הזה חיים באשליה. הם תמיד משתוקקים למשהו – תמיד, במילה אחת, מחפשים. אך החכמים מתעוררים. הם בוחרים בתבונה על פני המסורת. הם מקבעים את תודעתם אל הנשגב ונותנים לגופם להשתנות עם העונות. כל התופעות ריקות. אין בהן דבר ששווה להשתוקק לו. אסון לנצח מתחלף עם שגשוג. לשכון בשלושת העולמות (עבר, הווה ועתיד) משמע לשכון בבית העולה בלהבות. להיות עם גוף משמע לסבול. האם יש מישהו עם גוף שיודע שלוות אמת? אלו שמבינים זאת מתנתקים מכל מה שקיים ומפסיקים לדמיין או לחפש משהו. הכתבים אומרים, "לחפש משמע לסבול. לא לחפש דבר זה אושר עילאי." כשאינך מחפש דבר, אתה על הדרך.

Bodhidharma-hakuin.jpgרביעית, לתרגל את הדהרמה. הדהרמה היא האמת שכל טבע הוא טהור. על פי האמת הזאת, כל מראית עין היא ריקה. שחיתות והיצמדות, סובייקט ואובייקט לא קיימים. הכתבים אומרים, "הדהרמה לא כוללת אף ישות כי היא חופשית מטומאת עצם ההוויה, והדהרמה לא כוללת שום 'עצמי' כי היא חופשית מטומאת העצמי." אלו שחכמים מספיק כדי להאמין ולהבין את האמיתות הללו בהכרח יתרגלו בהתאם לדהרמה. ומכיוון שכל מה שאמתי לא כולל דבר שיצדיק קנאה או צרות עין, הם נותנים את גופם, חייהם, ורכושם בנדיבות לב, ללא חרטה, ללא היוהרה של נותן, מתנה, או מקבל, וללא משוא פנים או היצמדות. וכדי להיפטר מטומאה הם מלמדים אחרים, אך מבלי להיצמד לצורה. כך, דרך התרגול שלהם, הם מסוגלים לעזור לאחרים ולהאדיר את דרך ההארה. וכמו עם הנדיבות, כך הם גם מתרגלים את המעלות האחרות – מוסריות, איפוק, מרץ, מדיטציה, וחכמה. אך בזמן שהם מתרגלים את ששת המעלות כדי לשים סוף לאשליה, הם אינם מתרגלים דבר ומאומה. לזאת הכוונה בלתרגל את הדהרמה.